עיקרי נטוורקינג איך לימד אותי יו ג'קמן לעשות רושם מתמשך

איך לימד אותי יו ג'קמן לעשות רושם מתמשך

ההורוסקופ שלך למחר

כשאתה מדבר עם אדם אחר, כל רגע הוא רגע מפתח - לכן דאג תמיד לנהוג כך.

עמדתי לבד בין הפגישות בכנס ענק בניו יורק. (אני די ביישן אבל עם הרבה תרגול שלטתי באמנות החברתית העתיקה של לעמוד לבד תוך כדי הופעה בטוחה ובטוחה).

עלמה נעימה מאוד טיילה בזריזות. ״אני ג'ניס. אתה ג'ף, נכון? ' היא שאלה.

הודיתי שהייתי.

שווי נטו של ג'וי אן ריד

'גדול!' היא אמרה. 'יש לך שנייה? ביל לומברג היה רוצה לפגוש אותך. ' ביל (כמעריצים של מרחב משרדי האוהדים שמו לב, לא שמו האמיתי) היה מנכ'ל החברה שערכה את הכנס.

' מגניב, 'חשבתי. לא היה לי מושג שהוא יודע שאני קיים ולכן המחשבה שהוא רוצה לפגוש אותי הייתה מחמיאה.

היא הכניסה אותי לחדר ישיבות קטן. ביל ישב בקצה השולחן, מדשדש וחתם על ניירות.

'ביל,' אמרה ג'יין, 'הייתי רוצה שתפגוש את ג'ף.'

'היי ביל,' אמרתי והלכתי קדימה ללחוץ ידיים. מבלי להרים את מבטו הניף את ידו השמאלית לעבר כיסא ואמר, 'תהיה צודק איתך.'

כשפניתי לכיוון הכיסא הסתכלתי בג'יין. היא עשתה את חצי החיוך, העיניים הצרות מעט, את מחוות הכתפיים העדינה, שאומרת, 'אני מצטער, הוא באמת עסוק אבל אל תיקח את זה אישית כי עמוק בפנים הוא בחור טוב.' בתמורה עשיתי את החיוך המחודד והראש הקל מהנהן הלא מילולי שאומר, 'הניחוש שלי הוא שאתה צריך להתנצל בשבילו הרבה אז אני מרגיש כלפיך, אבל אתה לא צריך להתנצל כי אני יודע שזו לא אשמתך . '

אז ישבתי. הזמן עבר בזמן שהתבוננתי ביקום ובמקומי בתוכו. לבסוף הוא הרים את עיניו. 'אנו שמחים שהגעת לכינוס הקטן והצנוע שלנו,' אמר.

'זה התענוג שלי,' אמרתי. ״זה אירוע נהדר. אני בטוח שאתה מאוד גאה. '

דיברנו מעט במשך כמה דקות בזמן שחיכיתי שהוא יגיע לעניין. היה לו אוויר מוסח זה של מישהו שרוצה להיות במקום אחר עושה משהו אחר והבנתי שאולי לא לִהיוֹת נקודה.

אז זזתי קדימה במושב שלי ואמרתי, 'טוב, אני בטוח שאתה באמת עסוק', כדי לראות אם צדקתי.

'תודה שהבנת,' אמר מיד וחצי עמד ללחוץ את ידי. 'תהנה!'

למרבה הצער לא היה לי זמן נהדר, לפחות לא נהדר כמו שהייתי. לא הטריד אותי העובדה שהוא לא נראה מעוניין לדבר איתי; אחרי הכל, מי אני? העובדה שהוא הטריד אותי שאל לדבר איתי ... ואז נתקלתי בהיסח דעת ולא מעוניין ושמח להיפטר ממני.

'כבעלים, אתה החברה שלך' אולי קלישאה אבל זה לא פחות נכון: אחרי זה ראיתי את הכנס - ואת החברה שלו ומוצריה - באור אחר, פחות חיובי.

קטנוני מצדי? אולי, אבל לא יכולתי שלא.

יומיים אחר כך חתכתי בסנטרל פארק בדרכי לפגוש חבר במסעדה שלו. כשיצאתי מהפארק עצרתי לשנייה כדי להחליט אם יש לי זמן ללכת בהמשך הדרך או שאני צריך לקחת מונית.

קול מאחורי אמר, 'אבודים?'

הסתובבתי ואמרתי, 'אני לא חושב כך ...' ואז עצרתי. לעזאזל. זְאֵבוֹן זוֹלֵל עמד מולי.

הוא חייך, הטה את ראשו והרים את גבותיו במילים לא מילוליות, 'זקוק לעזרה?'

אמרתי לו שאני מחליט אם להשיג מונית. הוא שאל מאיפה אני (המבטא הדרומי שלי הסגיר אותי), איזה עסקים הביאו אותי לניו יורק (התיק שלי מספק רמז), ואם המשפחה שלי הייתה בטיול (הוא הבחין בטבעת הנישואין שלי). הוא לא יכול היה להיות נחמד יותר. אפילו לא הספקתי לדחוס מחמאה של 'אהבתי אותך ...'.

לבסוף הוא אמר, 'אוי רגע, אני אביא אותך מאוחר. לאן אתה הולך?' אמרתי לו.

'אה, המקום הזה נהדר!' הוא אמר. 'בוא נביא לך מונית.' הוא יצא כמה צעדים אל סנטרל פארק ווסט והרים את זרועו וסימן מונית. הוא פתח את הדלת האחורית, לחץ את ידי, אמר, 'נהדר לדבר איתך, חבר', סגר את הדלת מאחורי ונופף כשנסעתי משם.

תוך שלוש דקות יו ג'קמן הפך אותי למעריץ לכל החיים - אבל הוא לא מכר אותי. הוא לא הושיט לי יד. הוא פשוט נתן לי את מלוא תשומת הלב. הוא פשוט התנהג כאילו במשך שלוש הדקות האלה הייתי האדם החשוב ביותר בעולם - למרות שהוא לא הכיר אותי ובוודאי שכח אותי.

בדיוק כמו מנכ'ל, כבדרן הוא ה'חברה 'שלו, ולמרות שאני בטוח שזו לא הייתה כוונתו, אני רואה כעת את' המוצרים 'שלו באור אחר וחיובי יותר.

שטחי מצדי? אולי, אבל אני לא יכול שלא.

בטח, אולי אתה לא וולברין אבל לעובדים שלך אתה כוכב. לספקים שלך, לספקים שלך, לאנשים בקהילה שלך שמסתכלים עליך, אתה כוכב. התנהג כאילו האדם הבא שאיתו אתה מדבר הוא האדם החשוב ביותר בעולם והם לא יוכלו לעזור לחשוב עליך, על החברה שלך, על המוצרים שלך באור אחר וחיובי יותר.

רק תוודא שזה לא מעשה. אל תהיה מניפולטיבי או שקרי. היו אמיתיים, היו כנים, היו עצמכם - רק וודאו שאתם הגרסא הטובה ביותר של עצמכם שאתם יכולים להיות.

כי זה 'אתה' שמגיעים לאנשים אחרים - ויראו אותו ככוכב.